מהם התנאים להגשת תביעת לשון הרע?

תוכן עניינים

“אידיוט”, “מפגר”, “טיפש”, “סמרטוט”, “דביל” וכו’. כל אלו הם ביטויים שאם יופנו כלפיכם, כנראה שתזעיפו פנים. במיוחד אם הדברים הוטחו בפניכם בנוכחותם של אחרים. אך האם זה אומר שאם “זכיתם” להיקרא באחד משמות הגנאי האמורים, אתם גם זכאים גם לפיצוי הקבוע בחוק איסור לשון הרע על סך 50,000 ₪ (מוצמד למדד)? לא בהכרח.

על מנת להוכיח תביעת לשון הרע, יש להראות כי כל מתקיימים כל יסודות העוולה מתקיימים. גיבוש העוולה דורש שני יסודות עובדתיים: יסוד הפרסום, ויסוד הלשון הרע.

יסוד הפרסום הנו פשוט, לרוב, ולצורך התקיימותו נדרש כי הפרסום יהיה לאדם אחד לפחות, מלבד הנפגע. לפיכך, פרסום בעיתון, בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט, בפייסבוק, וברשתות החברתיות, יקים בדרך כלל את יסוד הפרסום. אך אין חובה כי הפרסום יעשה בריש גלי, בערוצי התקשורת, או ברשת האינטרנט, ויהא חשוף לכל. גם פרסום שהנו לאדם בודד, מעבר לנפגע, מהווה פרסום לצורך הוכחת העוולה. כך למשל, שיחה בין שני אנשים, על אדם שלישי, במסגרתה נפגע שמו הטוב, מהווה פרסום.

היסוד השני, יסוד לשון הרע, מורכב יותר. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול (1) “להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם”; (2) “לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו”; (3) “לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו”; (4) “לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו”.

עם זאת, הפסיקה קבעה במספר רב של פסקי דין, שלא כל אמירה שאינה מוצאת חן בעיניה מושאה, תהווה לשון הרע. הבחינה שבית המשפט נדרש לה היא בחינה אובייקטיבית של האמירות, בשים לב למטרת החוק, והיא למנוע פגיעה בשמו הטוב של אדם. לפיכך נקבע, כי אמירות המהוות קללות, דוגמת האמירות שבתחילת מאמר זה, אינן נלקחות ברצינות על ידי מי ששומע אותן, אינן פוגעות בשם הטוב של מושא הפרסום, ולפיכך, אף אינן מהוות לשון הרע, ברוב המקרים. מנגד, אמירות חריפות יותר, כגון “שקרן”, “חולה נפש”, “גנב”, “רמאי”, “נוכל”, וכו’, בהחלט עשויות להוות לשון הרע, בנסיבות מסוימות.

חשוב לדעת

כי גם אם מתקיימים שני היסודות הרלוונטיים, אין הדבר אומר כי תביעתך תתקבל. החוק מאזן בין הזכות לשם טוב, לבין חופש הביטוי, ולכן הוא קובע מגוון רחב של הגנות, מוחלטות, או מותנות, ואף הקלות מסוימות.

כך למשל, סעיף 13 לחוק כולל רשימה של הגנות מוחלטות, שאם הפרסום נכנס בגדרן, עילת התביעה מתאיינת למעשה. בין ההגנות המוחלטות, ניתן לראות פרסום בישיבת ממשלה, פרסום על ידי מבקר המדינה, פרסום שנעשה על ידי צדדים ובאי כוחם במסגרת הליך משפטי, ועוד.

סעיפים 14 ו-15 לחוק מונים אף הם הגנות, בין היתר הגנת אמת הפרסום (אמת דיברתי בלשון העם), והגנות תום לב, בהן הבעת דעה, הגנה על עניין אישי כשר, קיומה של חובה חוקית, מוסרית, או חברתית, לעשות את הפרסום, ועוד. הגנות אלו, בשונה מההגנות הקבועות בסעיף 13, דרושות הוכחה.

לסיכום

רק אם מתקיימים כל התנאים הקבועים בחוק ובפסיקה, ורק אם ההגנות השונות אינן מתקיימות, רק אז תהיו זכאים לפיצוי על הפרסום שנעשה בעניינכם. היות והנזק שנגרם כתוצאה מפרסום לשון הרע קשה לכימות, המחוקק קבע בסעיף 7א לחוק, כי בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי על סך 50,000 ₪ (כסכום זה מוצמד לממד ועומד נכון להיום על יותר מ-70,000 ₪), בגין כל פרסום, וזאת, ללא הצורך להוכיח קיומו של נזק.

אהבתם? שתפו.
מגוון תחומי התמחות

משרדינו בעל מגוון רחב של התמחויות ייחודיות בתחומי האינטרנט, הטכנולוגיה והתקשורת.

מוזמנים לצפות בכל תחומי ההתמחות של משרדינו

אולי גם אלו
יכולים לעניין אותך...
הישארו מעודכנים

רוצים לקבל מאיתנו התראה ברגע שעולה מידע חשוב?
מוזמנים להצטרף לרשימה שלנו ואנו נעדכן אתכם.

קצת על עו"ד אוהד שמילוביץ

עו”ד אוהד שמילוביץ הנו יזם שהגיע לעולם המשפט דרך עולם העסקים, שם למד על הנחיצות והחשיבות של ליווי משפטי מקצועי. המחשבה האנליטית של עו”ד שמילוביץ, לצד ניסיונו בעולם העסקים, וההבנה שלו את הצרכים המשתנים של תאגידים ולקוחות פרטיים, מסייעים לו להעניק ללקוחותיו פתרון מלא ומקיף לבעיות בהם הם נתקלים מדי יום.

את דרכו המקצועית בעולם המשפט עו”ד שמילוביץ החל כמתמחה בבית משפט השלום, שם נחשף למגוון רחב של תביעות מסחריות ואזרחיות בתחומים שונים. בהמשך עו”ד שמילוביץ עבד במשרד בוטיק המתמחה בליטיגציה אזרחית מסחרית, שם התמקצע בטיפול בחברות ציבוריות ותובענות ייצוגיות. בתפקידו זה, ליווה מגוון רחב של חברות ציבוריות ופרטיות מהגדולות במשק, אנשי עסקים ויזמים. בנוסף, עו”ד שמילוביץ התמחה בתביעות בתחום חוק המכר בכלל וליקויי בניה בפרט.

כעת, עו”ד שמילוביץ רותם את יכולותיו, קשריו, והידע המשפטי והעסקי שצבר לאורך השנים, לטובת לקוחות המשרד, תוך מתן דגש על ייעוץ וייצוג משפטי נכון, יעיל ויצירתי, במטרה להניע את עסקי החברות לעבר הצלחה עסקית, והימנעות מהתנהלות משפטית עקרה.

השכלה

הסמכה מקצועית

שפות

עברית, אנגלית

קצת על עו"ד תום שנפ

עו”ד תום שנפ, החל את דרכו בעולם המשפט בגיל צעיר, בשל אהבתו לחוק ולמשפט. מיד עם סיום שירותו הצבאי החל עו”ד שנפ בלימודי המשפטים, הצטיין בלימודיו, ואף המשיך ללימודי דוקטורט עם התמחות בדיני ראיות.

במקביל, עו”ד שנפ התמחה באחד מהמשרדים הגדולים והמובילים בישראל, שם למד את רזי עולם המשפט, ואת הצרכים המשתנים של הלקוחות בעולם המעשי. בהמשך, עו”ד שנפ כיהן כשותף וכראש מחלקת ליטיגציה של משרד בוטיק בעל התמחות ייחודית בתחומי האינטרנט והטכנולוגיה. 

לאורך השנים עו”ד שנפ ייצג את החברות הגדולות והמובילות במשק בתביעות מורכבות ומתוקשרות בנושאים שונים. בנוסף, ייצג עו”ד שנפ לקוחות פרטיים בתביעות שעניינן הגנת הפרטיות, לשון הרע ותביעות ספאם. עו”ד שנפ צבר הצלחות רבות, בבתי המשפט, בבוררויות ובגישורים בנושאים אלו.

כיום, עו”ד שנפ מייצג לקוחות פרטיים בתחומי ההתמחות של המשרד, בבתי המשפט, מול רשויות המדינה, משטרת ישראל, וגופים אחרים. במקביל, עו”ד שנפ מלווה ומייצג תאגידים בתיקי ליטיגציה מורכבים ובתובענות ייצוגיות.

השכלה

הסמכה מקצועית

שפות

עברית, אנגלית