בשנים האחרונות אנו עדים למגמה במסגרתה מוגשות מאות ואלפי תביעות ייצוגיות מדי שנה. תביעות ייצוגיות רבות, מוגשות על נושאים שוליים יחסית (למשל נגישות באינטרנט), בדרך של “העתק-הדבק”, ומתוך מטרה ברורה להגיע להסתלקות מתוגמלת, במסגרתה התובע ועורכי דינו מקבלים תשלום מסוים, ובכך תם ההליך. עם זאת, גם תביעות ייצוגיות משמעותיות מוגשות מדי שנה, במסגרתן חברות נדרשות לפצות את הציבור בסכומים של מיליוני שקלים, בגין הפרות שונות של הוראות החוק.
מהי הדרך הטובה ביותר?
הדרך הטובה ביותר להימנע מתביעה ייצוגית היא באמצעות ייעוץ משפטי מקדים. ייעוץ כאמור, אמנם כרוך בעלויות, אך החיסכון הכספי שהחברה תזכה לו לעומת מצב בו תביעה ייצוגית תוגש נגדה, יכול להגיע למאות אלפי ומיליוני שקלים. לכן, הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני תביעה ייצוגית, היא למנוע את בואה מלכתחילה.
אבל מה עושים אם כבר הוגשה תביעה ייצוגית נגד חברה?
קודם כל, לא להילחץ. חשוב להבין, שבמקרים רבים התביעה מוגשת מראש מתוך מטרה או רצון להגיע להסתלקות מתוגמלת, ולא מתוך מטרה לנהל אותה עד תום. אך גם אם מדובר בתביעה שהתובע הגיש מתוך מטרה לנהל ולהביא לפיצוי לציבור, אין סיבה להילחץ. הניסיון מלמד שכאשר לקוחות נלחצים, הם נוטים לפעול ללא מחשבה, ובכך עלולים להזיק לעצמם, להחמיר את המצב, ולהקשות על ניהול ההגנה בתיק בהמשך. לכן, ההמלצה הראשונה שלנו היא לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר, ולהימנע מפעולות כלשהן טרם הייעוץ.
במסגרת הייעוץ הראשוני, יש לבצע הערכה משפטית ועסקית. קודם כל, משפטית, יש לבחון את טענות התובע. האם באמת הופר החוק? האם יש טענות הגנה טובות? מה התקדימים? כיצד הסתיימו תביעות דומות בעבר? וכו’. עסקית, יש לבחון מה החשיפה של החברה, אם תתקבלנה כל טענות התובעים. במקרים רבים, גם אם משפטית החברה פעלה שלא כדין, הרי שהחשיפה לא גדולה. כך למשל, במקרה של גביה ביתר, אם הסכומים שנגבו ביתר נמוכים בצורה משמעותית, אם הקבוצה ממנה נגבו כספים ביתר קטנה, אם פרק הזמן בו בוצעה הגביה ביתר מצומצם, וכו’. גם במקרים כאלו, אפשר להביא לסיום ההליך הייצוגי במהירות, וביעילות, תוך צמצום הנזקים לחברה.
עוד חשוב לבחון, האם מתקיימים התנאים הקבועים בחוק לצורך הגשת תביעה ייצוגית. תביעה ייצוגית אינה דומה לתביעה רגילה, ומלבד עילת תביעה אישית, יש לבחון, בין היתר, האם התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה; האם יש אפשרות ששאלות אלו תוכרענה לטובת הקבוצה; האם קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייצוג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב, ומעל הכל, האם התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
לסיכום
חשוב לזכור, שגם אם מתקיימים כל התנאים לכאורה לאישור תובענה ייצוגית, הרי שבית המשפט רשאי לאשר תביעה ייצוגית, אך אינו חייב לעשות כן. כל שעלינו לעשות הוא להציג לבית המשפט את הנסיבות בהן ראוי לדחות את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. משימה לא פשוטה, אך בהחלט אפשרית, שמצריכה ניסיון, ידע, ואורך רוח.
